אלענאמי(אסיר) נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן:"המבקש") להורות על מינוי מומחים רפואיים בתחומי הפסיכיאטריה הנוירולוגיה והכירורגיה הפלסטית מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותו הרפואית של התובע, שכן לטענתו, נפגע בתאונת דרכים ביום 15/5/1996.

ב"כ המבקש עותר למנות את המומחים כאמור ולהשית את שכר טרחתם על המשיבה, שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ הנתבעים (להלן:"המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, התובע אינו מסתמך בבקשתו על מסמכים רפואיים אלא על חוות דעת פסיכולוגית שהינה, לטענתו, בבחינת מסמך פסול ואסור להגשה על-פי חוק הפלת"ד. עוד, טוען ב"כ הנתבעת, כי לא קיים רצף טיפולים ממועד קרות התאונה ועד למועד הגשת הבקשה. לפיכך, לשיטתו, לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה בתחומים כאמור. לחילופין, הוא טוען, כי במידה ויוחלט על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה ו/או הנוירולוגיה, אין למנות מומחים בשני תחומים אלו לאור הקרבה בניהם. כמו כן, במידה ואכן ימונה מומחה, אין להשית את שכר טרחתו על המשיבה.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

באשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, יפים לענייננו דבריו של כבוד השופט אליעזר ריבלין: " מקום בו המומחה הרפואי שנתמנה הוא מומחה בתחום הפסיכיאטרי, עשויה גישת בית המשפט כלפי ההיתר להמציא לעיונו מסמכים מסוימים להיות ליברלית, שונה הדבר ממקרה של בדיקה במרבית שטחי הרפואה האחרים, שם מסמכים רפואיים על תולדות הפגיעה בעבר, בצירוף בדיקות של המומחה הרפואי, יספיקו כדי לאפשר מתן חוות דעת רפואית על מצב הנבדק. לפיכך, הצורך בקבלת אינפורמציה מאחרים כמו לגבי קטין, ממוריו בבית הספר – הוא חיוני לשם מתן חוות הדעת (בתחום הפסיכיאטריה). במקרים אלו אין לעיתים מנוס מלהביא לידיעת המומחה מידע שאינו מותר בדרך כלל לנוכח ההגבלה הקבועה בתקנות 8 ו-9 לתקנות המומחים. אין לאסור על מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, להבדיל ממומחים אחרים, להשתמש במכשיר החשוב המקובל בתחום זה, של שיחות עם אנשים היכולים לתת למומחה מידע מדויק על הנפגע. (אליעזר ריבלין, תאונות דרכים, מהדורה רביעית עמוד 677).

חוות הדעת עליה מבקש התובע להסתמך, יכולה להיכנס בגדר הפתח הרחב המותר עת עסקינן בתחום הפסיכיאטריה. יש להדגיש כי חוות דעת זו נערכה שלא לצורך ההליך המשפטי אלא לצורך ההליך הטיפולי של המבקש. חוות דעת זו אינה מתייחסת לתאונת הדרכים שאירעה למבקש אלא לנסיבות אחרות. על-כן, חוות הדעת בהעדר כל רצף טיפולי, אין בה כדי לשמש ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, אך מקימה את האפשרות להורות למומחה בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, אשר ימונה כפי שיובהר להלן, לשקול הצורך במינוי פסיכיאטר. על מינוי מומחים משיקולים לבר משפטיים ראה בספרו של השופט אליעזר ריבלין, תאונות דרכים, מהדורה רביעית עמודים 677-678.

באשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, הרי שב"כ המבקש צירף לבקשתו תיעוד רפואי, ראו למשל מסמך מיום 17/5/96 מיחידת טיפול הנמרץ בביה"ח קפלן בו נרשם בסעיף מהלך ודיון: "התקבל לאחר תאונת דרכים עם חתכים בראש... קרקפתו נתפרה על-ידי פלסטיקאי, הושאר נקז".

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת. אולם, התיעוד הרפואי שצורף דל הוא. בנסיבות אלו ועל מנת שלא לחסום את דרכו של התובע להוכחת נזקיו מצאתי לנכון למנות מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. יחד עם זאת, בשל דלות החומר הרפואי, בשלב זה וכמימון ביניים, יישא המבקש בשכ"ט המומחה. המבקש יפקיד בקופת ביהמ"ש את שכ"ט המומחה בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות לא תשלח למומחה את הודעת המינוי עד אשר יופקד הפקדון.

לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את דר' סמיח בדארנה, בית חולים כרמל, טל: 04-8250390, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט לתחום הנוירולוגיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של המבקש, בעקבות אירוע תאונות הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבו בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתו ומקצועו.

האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.

המומחה יחוו דעתו בתחום הנכות הפלסטית שיש לתובע, ככל שיש, כתוצאה מהתאונה וכן, יחוו דעתו בדבר הצורך במינוי פסיכיאטר עקב התאונה.